החלטה בתיק ת"א 7439-09-12

1.         לפני בקשת נתבע 1 (להלן:"המבקש") לחייב את התובעים (להלן:"המשיבים") בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם בסך שלא יפחת מ - 500,000 ש"ח, לפי הסמכות הקבועה בסעיף 353 א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן:"חוק החברות") ובתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן:"תקסד"א").

            כן מבוקש להאריך את המועד להגשת כתב הגנה עד למתן החלטה בבקשה.

2.         תמצית טענות המבקש בבקשה:

א.         תובע 1 (להלן:"משיב 1") הינו איש עסקים המחלק את זמנו בין ישראל להונג קונג (סעיף      1 לכתב התביעה).

לא ברור האם הוא תושב ישראל, האם ברשותו רכוש ולא פורט מענו בכתב התביעה.

ב.         תובעת 2 (להלן:"משיבה 2") הינה חברה זרה שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים ואחריות בעלי מניותיה מוגבלת. פעילותה אינה מוכרת למבקש כמו גם מצבת נכסיה ומענה הרשום.

            מספר החברה לא נרשם בכתב התביעה ואין אף כל אזכור כי מדובר בחברה זרה.

ג.          תובעת 3 (להלן:"משיבה 3")  אף היא חברה זרה שהתאגדה בהונג קונג ואחריות בעלי מניותיה מוגבלת. משרדה הרשום במסמכי התאגדותה רשום בהונג קונג וכלל לא ידוע האם החברה בעלת פעילות כלכלית  ו/או נכסים כלשהם. כמו כן, מספר החברה לא נרשם לצד שמה.

ד.         במצב דברים זה מתעורר חשש מהותי כי בסיום ההליך יעמוד המבקש בפני שוקת שבורה ויאלץ, במידה ויזכה בדין, לתור בחו"ל אחר הוצאות משפט שיושתו על המשיבים.

ה.         התובעים נמנעו מהפקדת ערובה אישית שהוטלה עליהם (בסך 50,000 ש"ח) ונדרשו לסיועו של צד ג' כערב ומכאן, שאין להם כל פעילות עסקית ו/או נכסים, כל שכן בישראל.

ו.          סיכויי התביעה קלושים  ביותר.

ז.          נוכח הפסיקה ובשים לב לסכום התביעה העומד על סך 17,000,000 ש"ח ובהתחשב בשיעור ההוצאות ההולם את אופי ההליך שישא בו המבקש וביתר נסיבות התנהלות המשיבים, מתבקש ביהמ"ש לקבוע את גובה הערובה בסך שלא יפחת מ- 500,000 ש"ח, המהווה          כ - 2.5%  מסכום התביעה.     

3.         תמצית טענות המשיבים בתגובה:

א.         משיב 1 הוא אזרח תושב ישראל. משפחתו גרה בישראל והוא בעל דירה בישראל. אין בהיותו של משיב 1 איש עסקים המחלק את זמנו בין ישראל למדינות אחרות כדי לשנות זאת. כמו כן, סוגיית התושבות של משיב 1 אינה צריכה לבדה להכריעה את הכף בשאלה אם יש לחייבו בהפקדת ערובה ויש לבחון גם את מצבו הכלכלי ואת סיכויי התובענה ולתת משקל לזכות הגישה לערכאות של התובע.  

ב.         משיבה  2 התאגדה באיי הבתולה הבריטיים, שחתומה על אמנת האג ולכן אין לחייב את משיבה 2 בהפקדת ערובה רק בשל היותה חברה זרה ויש לשקול שיקולים נוספים הרלוונטיים לחברה ישראלית.

ג.          מצבם הכלכלי של המשיבים איתן ואין כל חשש שבמקרה בו המבקש יזכה בדין לא יוכלו המשיבים לשלם את הוצאותיו.

משיב 1 הינו איש עסקים אמיד וידוע ובבעלותו  נכסי נדל"ן ונכסים פיננסיים רבים.  מצוין כי למשיב 1 בית ברח' עוזיאל 71 בירושלים. 

המסכת העובדתית המקימה את עילת התביעה, היא כשלעצמה הראיה הטובה ביותר למצבו הכלכלי האיתן של משיב 1.

ד.         סיכויי התובענה גבוהים ביותר.